ברצוני להרחיב בנושא הצנתור שדיבר עליו עמיתי הרופא, ד"ר וסרמן, שכן אני מסכים עם דבריו ואני משוכנע כי עליך לבצע צנתור.
איכויות ויתרונות ה – stent מול "הבלון" הפשוט הוכחו במחקרים רבים, ועיקרו בהפחתה משמעותית של אחוזי "היצרות מחדש" במקום ההצרות הראשונית ועל כן, פחות צורך בצנתור חוזר. יש מקרים שמלכתחילה ברור שצריך סליל תומך ויש מקרים בהם מבצעים קודם הרחבה על ידי בלון פשוט ובהעדר תוצאה מניחה את הדעת, המצנתר מחליט לגמור את הפעולה על-ידי החדרת stent.את ההרחבות האלו, עם או בלי stent,
ניתן לבצע לעורקים הכליליים, למעקפים ורידיים וגם למעקף עורקי שחובר בניתוח מעקפים קודם.אחוזי ההצלחה של בלון וסליל טובות מאוד. מדובר על 95-97% אחוזי הצלחה מיידית בפתיחת העורק המוצר. הבעיה הגדולה היא שבאחוז לא מבוטל מפעולות הבלון הפשוט (ללא סליל), יש היצרות מחדש במקום ההצרות הראשונית (restenosis). תוך שבועות עד חודשים, אם עושים צנתור חוזר, תמצא דרגה כזו או אחרת של היצרות ובכ - 30% מהמקרים ההיצרות משמעותית, התסמינים (אנגינה פקטוריס), חוזרים ויש צורך בהתערבות חוזרת. אחוזי ההיצרות מחדש הגורמת לחזרת התסמינים לאחר השתלת בלון עם סליל תומך פחותים ונעים סביב 10-20%- הבדל מאוד משמעותי, לפחות מבחינה סטטיסטית.
לאחרונה התווספו לארסנל הטיפולים בתעוקת לב טכניקות חדשות אשר יעילותן עדיין לא הוכחה חד משמעית ולכן אינני ממליץ עליהן, אך בכל מקרה ברצוני להציג את המידע בפניך.EECP – Enhanced Extracorporeal Counterpulsation. שיטת טיפול זו מבוססת על מנגנון המודינמי מורכב המאפשר בסופו של דבר ללב לדחוף דם קדימה בקלות יחסית בשלב ההתכווצות (סיסטולה), בעוד זרימת הדם לעורקי הלב בשלב ההרפיה (דיאסטולה) גוברת. ההנחה היא שהתוצאה הסופית היא יצירה הדרגתית של עורקים עוקפים (קולטרלים), המשפרים את זרימת הדם לאותם אזורים בלב אשר סובלים מאיסכמיה. שיטת טיפול זו מתאימה בעיקר לחולים אשר אינם מתאימים לפעולות בלון/סטנט בצנתור ו/או ניתוח מעקפים. בלי להיכנס לפרטים שאינם מתאימים לכתיבה במדור זה, הטיפול כולל כ – 30 פגישות בהפרש של יומיים זה מזה. במהלך הטיפול מרכיבים בלונים מיוחדים על רגלי החולה המתנפחים ומתרוקנים במהירות תוך תיאום מדויק עם פעימות הלב ותרשים האקג. הלחץ המופעל על עורקי הגפיים גורם לשינויים המודינמיים כמתואר.
בברכה,פרופ' מיכאל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה